מכוניות ללא נהג

לפוסט הקודם
מי שמזוהה יותר מכל עם פרויקט המכונית ללא נהג היא ללא ספק חברת גוגל. למרות שעם השנים הצטרפו חברות נוספות למיזם זה וביניהן כאלו שמקדמות מערכות הקשורות רק למשאיות או רק לכלי רכב חשמליים הרי שגוגל היא ללא ספק המנוע וההוגה של מהלך זה. גוגל היא זו שקידמה את החוק שאיפשר למכוניות כאלו לנוע בכבישי מדינת נאוודה בארה"ב והיא זו שמאפשר לחוקרים מובילים מהמחלקה לבינה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית ליישם את ממצאי המחקרים שלהם.

לשם מימוש החזון הקימה גוגל חברת בת שבשיתוף פעולה עם חברת רכבים ייצרה כבר כמאה מכוניות אוטונומיות כאלו ומעוניינת כבר להתחיל לשווקן.

ההבטחה של החזון ברורה לחלוטין: דמיינו עולם ללא תאונות דרכים, ללא רמזורים או לחץ. אתם תעלו על מכונית תגידו את היעד ותוכלו לקרוא עיתון או לעשות כל דבר אחר ברוגע. את הקשר החיובי הנכון בין בני אדם שאנו לא הצלחנו ליישם על הכביש ובמידה רבה בשל האנונימיות שמאפשר לנו הכביש יצליחו המכוניות שיתקשרו ביניהן ויוכלו להתנהל בצורה הרמונית ביניהן. הבעיה שמצב זה כפי שכבר הזכרתי במאמר קודם חובה בתוכה הזדמנות לפשע וטרור מסוג חדש של השתלטות על מכוניות מסוג זה. תחשבו על טרור דריסה באמצעות שלט רחוק או על חטיפה באמצעות השתלטות על המכונית הנוסעת ולעשות בנוסעיה כחפצו של החוטף.

יש שיגידו שכבר כיום לכל מי שיש לו מכונית אוטומטית ו-וויז נמצא במצב חצי רובוטי המאפשר לנהגים לסמס או לדבר ארוכות בטלפון בזמן הנסיעה מה שמעלה את הסיכון לתאונות דרכים. באירופה בשונה מארצות הברית המיקוד הוא בעיקר כלפי תחבורה ציבורית אוטונומית אך ייתכן ומגמה זו רק מגבירה את עוצמת האיום האפשרי מצד תוקפים שונים. פרט לנושא הביטחון קיימים גם היבטים משפטיים בכל הקשור לתאונות בהן מעורבות מכוניות כאלה ושאלת האחריות, איך מגנים על הפרטיות של הנוסעים שעכשיו חברות הפרסום ותאגידי הענק ידעו להיכן הם נוסעים ומתי ובאילו נקודות הם מביטים מחוץ לחלון או נוסעים לאט מהרגיל.

בינה מלאכותית בשירות השיווק והפרסום הדיגיטלי

שוק הפרסום הדיגיטלי עובד בצורה פשוטה יחסית: לכל מפרסם יש מלאי פרסום מסוים, היינו כמות הפרסומות שהוא יכול לדחוף לגולשיו במיקומים שונים בפלטפורמה שלו. מגדילים לעשות בתחום זה אתרי החדשות הגדולים ברשת שפרט לעובדה שהחלו להכניס מודעות פרסומות במסכי הטעינה, בהתחלת כל סרטון, בתחתית כל כתבה ובאמצעה לפעמים גם מוכרים כיום אפשרות לקדם תוכן פרסומי שיראה זהה כמעט לחלוטין לתוכן המקובל והכיביכול אוביקטיבי.

מצד שני יש את המפרסמים שרוצים להציג את המודעות שלהם לקהלים שונים.

בין שני אלו עומדות  להגשת הפרסומות. מערכות אלו לא רק שיודעות לטרגט קהלים שונים על פי תחומי העניין שלהם, ההתנהגות שלהם או הנתונים הסוציו דמוגרפיים שלהם – היינו על בסיס כל המידע שהם אוספים וקונים עליכם כל הזמן אלא גם יודעות ליצור מעין התנהלות מכרזית. בהתנהלות זו מתחרים מפרסמים שונים על הזכות להציג מודעה במיקום מסוים או לקהל מסיים. המפרסם שמציע את המחיר הגבוה יותר מודעתו מוגשת. באופן יעיל שכזה נוצרה מציאות שבה יש יותר מלאי פרסום מאשר מפרסמים מה שמוזיל עוד יותר את עלויות הפרסום ומכניסות מפרסמים נוספים אל תוך העוגה הכללית ואל עודף הפרסומות שאליהם נחשפים האנשים בכל רגע ביומם.

מעקב ואיסוף המידע נעשה בצורה שאינה מביישת אף גוף ביון מתקדם של כל אחת מהמעצמות הגדולות. היכולת לדעת עליכם הכל, לנתח מי אתם ומה הרצונות שלכם על פי ההתנהגויות שלכם במרחב הדיגיטלי ומחוצה לו, לעקוב אחריכם בפלטפורמות שונות ובמכשירים שונים. כל אלו מאפשרים ליצור פרופילים מאוד מדויקים שלכם באמצעות בינה מלאכותית ולהתאים את הפרסום הרלוונטי ביותר עבורכם או המועיל ביותר למפרסמים המשלמים.

בינה מלאכותית בעולם המסחר והבנקאות

המסחר בבורסה השתנה ללא היכר בשנים האחרונות. אם פעם מה שהיה צריך לדעת הוא הרבה על כלכלה, הבנת החברות ומצבן, המצב הכלכלי והפוליטי הכלליים ועוד הרי שהיום כל זה כבר כמעט שאינו רלוונטי. ודאי שהיכולת להעריך את התנועה בשוק אחרי בחירות או ברקזיט היא חשובה אבל את הכסף הגדול כיום עושות חברות שמעסיקות דוקטורים ופרופסורים לפיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב ועוד שפיתחו כלים המאפשרים לחברות אלו לגרוף רווח של מילארדי דולרים בשנה כתוצאה ממסחר מתוכנת המכונה אלגו טריידינג או שימוש בבינה מלאכותית למסחר בבורסה.

מי שעוד עושה הרבה מאוד כסף הן החברות שמוכרות לסוחרים הקטנים כלים כביכול אוטומטיים למסחר באופציות ומניות וסיפורי הזוועה בתחום הזה על ניצול, הונאה ושוד לאור היום מוכרים כבר לכולם.

אז האם כדאי לכם להיכנס למסחר בשוק ההון? בספק מאוד גדול אלא אם אתם מתכוננים איכשהו להשתלב במגמת האוטומיזציה. אפילו אם תנסו להתקבל כפקידים בבנק סביר להניח שרבים ממשימותיכן תיעשנה על ידי תוכנות. אולי זו הסיבה שעובדי דור ג בבנקים מקבלים תנאים ושכר נמוכים משמעותית מאוד מעובדי דור א שעושים את אותם תפקידים בדיוק.

תהליך האוטומיזציה בבנקים נעשה בעיקר על ידי פיתוח אתרים ואפליקציות שמאפשרים לבצע את כלל הפעולות מבלי להגיע פיזית לבנק. באופן זה הבנק יכול לחסוך משמעותית בגודל הסניפים, כוח האדם, ניירת ועוד. כמובן שהאדם הפרטי עלול להרגיש לעיתים שהוא לא מקבל שירות אנושי חם או מקצועי וכי המערכת "קרה" מדי כלפיו אך העוצמה של הבנקים והיעדר האלטרנטיביות די מבטיחות את המשך מגמה זו.

יש בנק אחד לפחות שמנסה לבדל את עצמו דווקא בכיוון השני, בפן האנושי, של היחס האישי והמקצועי. עוד נראה עד כמה זה ישתלם לו בטווח הארוך במציאות שבה למחיר ולעלויות משקל גדול כפי שהוכיחו חברות הביטוח שדילגו על הפונקציה של היחס האישי של סוכן הביטוח.