הכל דבש אם עוזרים זה לזה

מכירים את אלה שתמיד עונים "הכל דבש!" כששואלים אותם מה נשמע? פעם הייתי מתעצבנת מהתשובה הזו. מה דבש? איך דבש? החיים האלו הם ממש לא דבש! בעיות פרנסה, בעיות בריאות, בעיות עם הבוס, בעיות עם הבעל, בעיות עם החמות, השכנה, המורה של הילד, נציג השירות של החברה הסלולרית, הג'וק במרפסת, טוב נו, הבנתם כבר את הרעיון. כל פעם כשהייתי מתקשרת לאמא שלי להתלונן על החיים (בכל זאת – פולניה, אני הרי אשב בחושך לבד ואקטר לא?…) היא תמיד הייתה מסכנת את השיחה במשפט – 'לא הבטחתי לך גן של שושנים'. תגידו, איך אפשר להמשיך ככה? מה הטעם בכל זה?

אין ספק שהגישה הזו ממש לא תרמה לשלוות הנפש שלי בחיים. אני מניחה שמכיוון שזה הפריע לי, הייתי בחיפוש מתמיד אחר הרוגע הזה, האושר הבלתי מושג. ואיך אומר המשפט הידוע – 'יגעת ומצאת, תאמין!'. אז אני מצאתי. אין ספק שמצאתי. מצאתי שיטה להיות רגועה, שלווה ומאושרת. לשיטה הזו, תתפלאו לשמוע, קוראים קבלה. כן, כן, זה הסוד הגדול של הקבלה. זה כמו מדריך למשתמש – איך להיות מאושר?

האגו שלנו הוא המקור לכל הבעיות, הקושי והכאב שאנחנו חווים. האגו גורם לנו להיות מרוכזים אך ורק בעצמנו, לא להתחשב בכלל בסובבים אותנו. הוא גורם לנו לקנא באחרים כשנראה לנו שהם יותר מוצלחים מאיתנו או שיש להם דברים שאנחנו רוצים. כל הזמן אנחנו משווים את עצמנו לאחרים. אם אני יותר אז אני מאושרת, אם אני פחות אז אני סובלת. איזו דרך נוראית לחיות את החיים. לא ככה?

הקבלה מלמדת אותנו לתקן את הגישה הזו. להבין שאם לאחר יש זה לא משליך עלי דבר. זה לא אומר שאני יותר טובה או פחות טובה. זה רק אומר שאני שונה. להיות שונה זה לא עונש. זה אפילו נפלא. איזה כיף יכול להיות אם כולם כאן יחגגו את השונות שלהם, כל אחד יקבל את האחר באותה אהבה כמו שהוא דואג לעצמו. בקבלה, דבש מסמל המתקה. המתקה היא בעצם "תיקון". המשמעות של תיקון הוא תיקון האגו – תיקון היחס שלנו לאחר משנאה אל אהבה ואל עזרה הדדית, תיקון הראיה שלנו אחד כלפי השני משנאת חינם לאהבה. איזה מתוקים יהיו החיים שלנו במצב הזה? 'הכל דבש' כבר אמרנו?

חשיבות החיסונים

חשוב להכיר את החשיבות שבחיסון: חיסון הוא למעשה הזרקה לגוף של נגיף או חיידק מוחלש במטרה לאפשר לגוף לייצר נוגדנים ולהתגבר עליו. גוף שמצליח לפתח את הנוגדנים נחשב למחוסן. במאות השנים האחרונות חיסונים נחשבו לאמצעי המרכזי לחיזוק מערכת החיסון ובמלחמה במחלות זיהומיות מדבקות במיוחד. חיסונים הוכיחו את עצמם כאמצעי היעיל ביותר כדי ליצור חיסון עדר ולאפשר לאוכלוסיות להימנע ממוות מיותר ומחלות קשות. לרוב חיסון האם בזמן הריון גם מאפשר לעובר להיוולד מאוחר יותר כמחוסן.

מהן המחלות הניתנות למניעה על ידי חיסון? ארגון הבריאות העולמי מפרט כמה מחלות כגון טטנוס, שעלת, פוליומיליטיס, חצבת, חזרת, אדמת, הפטיטיס B, שפעת, זיהומים פנאומוקוקליים, דיפתריה – העלולים לגרום לסיבוכים חמורים ואף למוות שקיימים חיסונים למניעתם. ההדברה העולמית של אבעבועות שחורות ופוליו הם הדוגמאות העיקריות לאופן שבו חיסון יכול למלא תפקיד חיוני בבקרת מחלות. כמובן שכרגע המירוץ המרכזי הוא למציאת חיסון לקורונה. חיסון נוסף שהוצג בשנים האחרונות הוא https://stopapilloma.co.il

לפני הקורונה מרבית המחלות הללו כבר נשכחו בעולם המערבי ולכן החשיבות של החיסונים ירדה, במיוחד בתקופה בה הואשמו תאגידי תרופות ופוליטיקאים ככאלו המקדמים חיסונים לא נחוצים במטרה להתעשר וכך גרמו לבעיות בריאותיות רבות ומיותרות בקרב המתחסנים. כיום עם הקורונה החשיבות ברורה לכולם. אך במטרה להעלות חשיבות לפניה התקיים שבוע החיסונים העולמי: שבוע שנחגג ברחבי העולם בשבוע האחרון של אפריל על ידי ארגון הבריאות העולמי, במטרה להגביר את המודעות של החיסונים ולקדם התחסנות של אזרחים רבים.

הגברת המודעות למניעה התבצעה בדרכים שונות במדינות שונות ובעיקר בקרב קהילות סגורות המתנגדות לרוב לממסד או למוסדות שלו. בארצות הברית כמו בישראל, למרות ששיעור כיסוי החיסונים גדל, בקהילות מסוימות אנשים חסרו ידע בנוגע לחיסון והחזיקו במידע מוטעה לפיו החיסונים אינם נחוצים או מזיקים, מה שמציב אותם בסיכון רציני למחלות קטלניות והופכים אותם לגורם מסוכן לקהילה שלהם ולכלל האוכלוסייה. חשוב לזכור כי חיסונים מצילים מיליוני חיים ובעולם ונחשבים לאחד התרופות הבריאותיות המצליחות והמשתלמות ביותר. בישראל משרד הבריאות מקדם מדיניות חיסונים חינמית וחובה לפי גילאים כך שבשכבות גיל שונות מתחסנים כנגד מחלות שונות. הורים יכולים לבחור שלא לחסן אלת ילדם אך הדבר כאמור לא מומלץ. כולנו תקווה כי ימצא בקרוב חיסון מוצלח ובטוח לוירוס הקורונה.

משמעות החיים

מה הטעם בחיים? העניין עם השאלה הזו שהיא מתגבשת ומתבשלת במשך שנים והיא בטח לא מתחילה ממש מהשאלה הזו. האדם שמחפש את משמעות החיים או מה הטעם בחיים מבלה את רוב שנות חייו בחיפושים ובחוסר שלמות, בהרגשה של תסכול נוראי ששום דבר לא מספק אותו, אף פעם אף אחד לא יוכל לנחש מה מתחולל בתוכו ועל מה הוא בדיוק מדבר, אף אחד לא באמת מבין מה הוא מחפש ומה באמת הוא רוצה. מבחוץ זה נראה כמו מישהו כפוי טובה או פשוט אדם שלא מוצא את עצמו. זה קורה כי האדם עצמו לא יודע מה הוא מחפש בדיוק, ההרגשה היא באמת של חוסר סיפוק אבל לא בגלל שהוא לא מרוצה אלא בגלל שהריקנות הזו נובעת מבפנים והיא מוליכה את האדם להמשיך לחפש ובעצם זהו מסע שנמשך עד שהאדם מצליח סוף סוף לדייק את השאלה ולהתמקד פחות או יותר בשאלות מה היעוד שלי לשם מה נבראתי ובכלל מה הטעם בכל החיים האלה על פני האדמה הזו.
לחיות רק למען הנאה חומרית ונוחיות גשמית זה נחמד אבל רובנו נגיע במוקדם או מאוחר בחיינו לשאלות קיומיות על משמעות החיים ומטרתם (https://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/D8BD12D8-FE8C-4EB2-A041-B4A2FCC9B697/121150/Kahana.doc ) יש אנשים שמסתפקים בעבודה שמעשירה ומעניינת אותם והעבודה עצמה מגדירה וממלאת את כל שאלות ייעודם וקיומם. יש כאלה שדרך בני המשפחה יכולים להגדיר את עצמם, אבל יש אנשים שמחפשים משהו מעבר לכל זה והשאלות האלו לא מניחות להם עד שהם מוצאים ולא רק שומעים על כך בהרצאה או באיזה ספר, הם צריכים ממש להרגיש מבפנים שזו התשובה, שזו האמת שאותה חיפשו כל החיים.
כאשר האדם מוצא את מקור השפע האינסופי של סיבת הקיום ומטרת החיים מתבהר לו בצורה הכי
ברורה שיש, הוא מרגיש בכל חושיו ומעבר לכך משהו בתוכו אומר לו שהגיע למקום הנכון ומרגיש שהדבר שהיה חסר לו כל חייו היה הקשר לאותו מקור כח שמנהל ומקיים את כל המציאות, הכח הרוחני.
הניתוק שחווה עד כה מחבל הטבור שמזין ומפתח את הכל היה גם זה שדחף אותו להמשיך לחפש, האדם מבין שהוא חיפש משהו מעבר לחומר הגשמי, החומרי ובאותו הרגע שמשהו מהעולם הרוחני נגע בו יודע שהחיפוש נגמר. לקריאה נוספת על משמעות החיים – http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D 

שידות וכסאות רחצה

מרבית הקשישים עושים שימוש בכסאות רחצה המאפשרים להם לצמצם את הסיכון הגדול שבהחלקה או בנפילה בשירותים. אחד האתגרים בשימוש בכסאות אלו הוא האחסון שלהם משום שהם תופסים מקום. יש אנשים שפשוט משאירים את הכסאות פתוחים או מונחים בפינה של המקלחון או לצד האמבטיה אך לאלו מאיתנו שיותר רגישים לעיצוב הבית ולסדר ולניקיון קיימים גם פתרונות מתקדמים יותר. מלכתחילה כדאי לבחור בכסאות רחצה מתקפלים שניתן לאחסן בצורה נכונה בשידה או בארון. למעשה השימוש בשידת מגירות או בארונות המשמשים גם כאמצעי לעיצוב פנים התחיל בצרפת של המאה השמונה עשרה. גם אז החלו להשתמש בהם לאחסון כלי שירותים שונים כגון סירי הלילה או הכיורים עם הכדים שנועדו לשטיפת הפנים והידיים.

עם התפתחות הטכנולוגיה, האסלות והמים הזורמים כמו גם הבידה ואביזרים אחרים הקשורים לחדר הרחצה ולשירותים הפכו השידות למתקנים למגבות ולעזרים אחרים. שידות לשירותים או ארונות קטנים עם מגרות רחבות ועמוקות יכולות להיות אידיאליות לאחסון של כסאות רחצה מתקפלים. מרבית כסאות הרחצה המתקפלים יתאימו למגרה רחבה ועמוקה בתוך שידה. כמובן שרצוי לבחור שידה או ארון שיתאימו לאביזר זה או לחלופין לבחור את כסא הרחצה המתקפל המתאים לשידה הקיימת. מכיוון שכסאות הרחצה עשויים אלומיניום אל חלד אין סכנה כי הכסא יחליד, אך חשוב להקפיד לנגב אותו לפני הכנסתו לארון כדי למנוע רטיבות במגירה ועובש או ריחות לא נעימים.

כסאות רחצה הם לרוב עמידים מאוד ומסוגלים להחזיק משקל עצום עליהם בצורה יציבה יחסית וללא חשש. חלק מהמסיביות הזו מתאפשרת הודות למשקל שלהם ולכן ההמלצה היא לא לאחסן אותם במגרה עליונה שעלולה ליפול או להתעקם כתוצאה מהמשקל אלא באחת המגרות התחתונות בשידה או אפילו בתחתונה ביותר. אפשרות אחרת כפי שציינו בתחילה היא לאחסן את כסא הרחצה המתקפל בתוך אחד הארונות בצמוד לאחד מקירות הארון הפנימיים ובחלק ללא מדפים. גם במקרה זה חשוב לנגב ולייבש את הכסא לפני הכנסתו לארון כדי למנוע עובש או בעיות ריח הנובעות מרטיבות.

האם בידינו האפשרות לשנות את מה שהביא עלינו הכוח העליון?

אסונות טבע, מקרים בלתי רצויים אחרים, כל אלה הם מסוג האירועים הבלתי צפויים שלא ניתנים להסבר. את הסיבה לקיומם אנחנו מייחסים לכוח עליון, אלוהים, היושב במרומים או כל הגדרה אחרת שנוחה לנו ונשמעת לנו טוב . בהודאה שהכוח הזה אחראי על האירועים האלה, אנו מכירים למעשה בקיומו.
האם יש לנו דרך להתקשר אליו? האם ניתן לשנות את ה"גורל" שהוא כופה עלינו? לא בטוח שאנו מרגישים שהכוח הזה בשליטתנו. לדוגמא, בתנאי הרכישה שעושים גופים עסקיים, הם פוטרים את עצמם מעמידה בלוח הזמנים אליו התחייבו – בסעיף של "כוח עליון". מכאן, שאנו נוהגים לייחס לכוח הזה את המקרים השליליים הלא מוסברים בחיינו.
ומה עם המקרים החיוביים? מדוע איננו מייחסים אותם גם לכוח הזה? כנראה שאותם, אנו מייחסים ל"כוחנו ועוצם ידינו". השאלה הנשאלת, והיום אולי יותר מתמיד נוכח מגפת הקורונה, האם בכלל קיימת דרך לשנות את המקרים "הרעים" אותם אנו מייחסים לאותו כוח,שלהרגשתנו הוא נפרד מאיתנו. מצב זה של חוסר תקשורת אותו אנו חשים עם הכוח העליון, ניתן להשוות אותו באיזושהי
מידה לתקשורת לקויה שהורים חשים בקשר עם ילדיהם – כשאינם זוכים לשיתוף פעולה איתם. בניסיון להיעזר במומחים בתחום, נפרשת בפני ההורים "מפה" איך להגיע לקשר טוב עם ילדיהם. ב"מפה" הם לומדים על הרצונות והצרכים שלהם, מה מונע קשר טוב איתם ומה מאפשר אותו.
אם ננסה להכיר את מה שהכוח העליון מצפה בקשר איתנו, אולי נצליח גם אנו לקבל ממנו את מה שנחוץ לנו. נרגיש שהוא "משתף פעולה" איתנו. בדומה לפסיכולוגים ומנחות הורים המלמדים את ההורים על צרכי ילדיהם – מי "המומחים" בהם נוכל להיעזר לצורך לתקשורת עם הכוח העליון?
הנוצרים, פונים לשם כך לישו, מתפללים אליו, מבקשים ממנו את כל צרכיהם דרך התמונות והפסלים שלו. ביהדות, ניתנה האפשרות ל"תקשורת" והכרת הכוח העליון בעזרת חכמת הקבלה, הפורשת לפני האדם את "הצרכים" והדרישות מצד הכוח העליון – הצורך להתעלות מעל האגו המפריד בינו לסובבים אותו ומונע ממנו להתחבר באהבה לסובבים אותו. לקריאה עוד בנושא באתר קבלה לעם.